*כל השמות והפרטים האישיים הוחלפו כדי לשמור עם פרטיותם של המעורבים
מחקר גנאלוגי באזור פולין לשעבר
כיצד קשור למשפחה ה"דוד" יוסף שעלה לארץ לפני המלחמה ?
מה הקשר המשפחתי (אם בכלל) בין אייל לבין ה"דוד" יוסף?
כיצד התחלנו את המחקר הגנאלוגי?
שאלת המחקר הוגדרה כניסיון למצוא את הקשר המשפחתי, אם קיים, בין ה"דוד יוסף" לסבתו של אייל. סבתו של אייל תמיד הזכירה את ה"דוד" יוסף, קרוב המשפחה שחי בארץ. סבתו של אייל וגם ה"דוד" יוסף, נולדו במאה העשרים באזור פולין. זהו אזור שהיה בשליטה של מספר משטרים בזמנים שונים. סבתו של אייל עלתה לארץ לפני קום המדינה, התחתנה והביאה ילדים. גם ה"דוד" יוסף עלה לארץ לפני קום המדינה, אך לא התחתן מעולם, לא היו לא ילדים. ה"דוד" יוסף נפטר בארץ בשנות החמישים או השישים כשהוא ערירי. ה"דוד" יוסף השאיר אחריו מספר דפי עד במאגרי המידע של "יד ושם" ובו פירט כמה עשרות מבני משפחתו שכנראה נספו בשואה או שאבד איתם הקשר לאחר השואה.
למי מאתנו לא היה "דוד"?
בילדותנו, בעיקר ה"דור השני" שלאחרי המלחמה, הכירו לנו הורינו מספר לא מבוטל של "דודים" ו"דודות", כל אחד בשפתו. חיו סביבנו לא מעט "דודים" ו"דודות" למשפחה. לא תמיד ידענו מה הקשר המשפחתי האמיתי, ולפעמים גם לא היה כזה. הכינוי "דוד" או "דודה"היה מעין כינוי חיבה ואולי מעט יותר מזה. בשנים שלאחר המלחמה הגיעו לארץ "שארית הפליטה". אלה היו אנשים שמשפחתם נספתה או נעלמה בשואה והשאירו מאחוריהם מקומות וזיכרונות של חיים אחרים – מהתקופה שלפני המלחמה. לא מעט נותרו שריד בודד של משפחתם או אף מקום לידתם. היכן שהיו קהילות, לא נותר לעיתים דבר.
נראה שהכינוי "דוד" ניתן ככינוי חיבה לאנשים ואף כקישור מלאכותי שלהם למשפחה קיימת בידיעה שה"דוד" בעצם נותר ללא משפחה אמיתית. אינו "דוד" של קשרי משפחה, אלא, יותר כ"אימוץ" למשפחה גם אם לא אימוץ רשמי. קשרי "אימוץ" כאלה מוכרים לי ממשפחתי וממשפחות אחרות וכן ממחקרים גנאלוגיים שונים שערכתי.
כיצד נמשך המחקר הגנאלוגי?
בשלב ראשון ניסיתי לעבור על דפי העד ולהוציא מהם נתונים המעידים על הקשר המשפחתי בין הסבתא ל"דוד" יוסף. בחיפוש ראשוני נמצאו יותר מעשרה מקומות בעלי אותו שם, אולם במחוזות שונים ברחבי פולין. המשך החיפוש לפי שמות המשפחה הביא אפס תוצאות!!
אין לטעות, אפס תוצאות היא תוצאה! ואף תוצאה לא רעה בכלל. המסקנה מהחיפוש הראשוני הייתה שכנראה החיפוש מתמקד במקום לא נכון. הרי האנשים שאני מחפש נולדו בוודאות. בצעתי שינוי קטן וגיליתי שישנם עוד שני מקומות בעלי שם דומה. בדיקה של אייל עם אימו אכן אוששה את ההנחה שהחיפוש הראשוני התבסס על מידע לא מדויק. מכאן עבר המחקר לחיפוש בשם המקום הנכון. מסתבר שהמקום המדובר נמצא היום בשטח מדינת בלארוס, די רחוק ממה שחיפשנו עד כה. שטח זה עבר ברבות השנים והתמורות באירופה, בין מספר שלטונות ובעלויות, כמו לא מעט אזורים באירופה. לפני המלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה) היה האזור בשליטה רוסית. אח"כ בין מלחמות העולם היה תחת שליטה פולנית, חזר לשליטה רוסית אחרי מלחמת העולם השנייה והיום נמצא תחת שלטון בלארוס.
כיצד ניתן להעזר בארכיון המדינה במחקר הגנאלוגי?
במקביל, מכיוון שידוע ששני האנשים המדוברים עלו לארץ ישראל לפני הקמתה, בצעתי חיפוש בארכיון המדינה כדי לאתר מסמכים הנוגעים לבקשות ההתאזרחות של השניים לפני קום המדינה. מסמכים אלה מכילים ברוב המקרים דוגמת כתב היד של העולה ואף תמונת פספורט שלו. כמובן שמופיעים פרטים אישיים בעברית ובאותיות אנגליות של שם, מקום ותאריך הלידה, מקצוע ומצב משפחתי.
בקשת ההתאזרחות של ה"דוד" יוסל (כך במקור) נמצאה. תמונת הפספורט שלו מופיעה יחד עם מכתב בכתב ידו ובחתימתו. נרשמו שנת לידתו ומקום לידתו כמו גם מקצועו ומצבו המשפחתי. מהנתונים עד כה יש כיוון מעניין. עדיין לא התבסס קשר משפחתי בין סבתו של אייל ל"דוד" יוסף, אך יש דבר מעניין, והוא שמקום הלידה של ה"דוד" יוסף כפי שמצוין בבקשת ההתאזרחות לארץ ישראל הינו זהה לשם המשפחה של הסבתא.
האם יש קשר אחר? האם יש קשר משפחתי יותר? נקווה שנמצא פתרון בהמשך המחקר.
צביקה אורן גנאולוג מומחה בהכנת עץ משפחה
במשך השנים רכשתי ידע וניסיון בתחומים שונים של המחקר הגנאלוגי: חיפוש רשומות, פענוח מסמכים ומצבות, עריכת ראיונות אישיים, גילוי מגילות יוחסין, יצירת קשר עם קרובים ואנשים בעלי ידע רלוונטי, איסוף הממצאים וארגונם, העברת מסמכים ותמונות למדיה דיגיטלית (לרבות הכנת עותקי גיבוי), וכן הפקת ספר משפחה (עברית או אנגלית) על בסיס החומר שנאסף.
במסגרת המחקרים הגנאלוגיים ובניית עצי משפחה אני אוסף נתונים ומחפש עוד נתונים ומידע במקורות מידע דיגיטליים: מאגרי המידע של “יד ושם”, מנועי חיפוש, איתור מצבות, ארכיונים שונים, רשומות הגירה, מסמכים בדבר שינויי שם ועוד. אני מקיים שיחות וראיונות עם אנשים לצורך המחקר הגנאלוגי. בסיום איסוף הנתונים אני מעבד מידע הקשור למחקר השורשים הרלוונטי . והכול – כדי לגלות את מגילות היוחסין וכדי לאסוף את המסמכים והתמונות, לתיעוד שמירה ובניית עץ המשפחה.