איך מצאנו קרובים חיים
משפחה שלא ידענו על קיומה... (סיפור בהמשכים)
מה ניתן למצוא במסגרת המחקר המשפחתי?
במהלך המחקר הגנאלוגי אנחנו נתקלים במחסומים שלא מאפשרים לנו להמשיך בכיוון המחקר, אולם, יש מקרים שבהם אנו מגלים ממצאים חדשים ומפתיעים שלא ציפינו למצוא כלל. כל אחד מאיתנו מחכה לרגעים האלה של ממצאים חדשים והפתעות. אספר לכם כאן כיצד מצאתי קרובים חיים שלא ידענו האחד על רעהו והתגלו במקרה.
ארכיון חברת הרכבות הלאומית ההונגרית
לפני מספר שנים תפסה את עיני הודעה באחת מקבוצות החיפוש הגנאלוגי באחת מהרשתות החברתיות. ההודעה נגעה לחברת הרכבות הלאומית של הונגריה. החברה הלאומית לרכבות של הונגריה פתחה את ארכיון המסמכים שלה לציבור הרחב. הארכיון כלל, בין השאר, ובפרט מה שמעניין את החוקר הגנאלוגי, רשומות מקוריות של עובדי החברה – תיקי עובדים. לא ניתנו פרטים נוספים לגבי החומר עצמו, אך על פניו נראה מאוד מעניין לבדוק מה יש בארכיון הנוגע לאנשים עצמם, במיוחד אם אותם אנשים הם קרובי משפחה נושא המחקר המשפחתי שלהם.
סבו של אמי, וילמוש ווארגה, היה נהג קטר עד שנפטר ב-1915. באותם זמנים נהג קטר היה מקצוע מכובד ביותר ואפשר לבעליו משכורות יפה. יעידו על כך תמונות בודדות של Vilmos ואשתו, לבושים בגדים מהודרים ומסודרים למשעי.
לפי מסמכים שונים הגברת אף זכתה לקצבת שארים אחרי מותו. גם זה דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. בקשתי מקרוב משפחה המתגורר, בבירת הונגריה, בודפשט שיבדוק וייגש לארכיון חברת הרכבות הלאומית של הונגריה ויראה מה אפשר להשיג שם. שלחתי אותו עם שמו של נהג הקטר, סבו של אימי, ופרטים נוספים שהיו ידועים. קרוב המשפחה בדק ועדכן אותי אחרי יומיים שאכן יש באפשרותו להגיע לארכיון שזה עתה נפתח וכי הארכיון נמצא מספר רחובות ממקום עבודתו ויודיעני בהמשך…
מי הוא קרוב משפחתי והאם עלה בידו למצוא פרטים נוספים? על כך – בפרק הבא.
כיצד אפשר לקבל עזרה מבני משפחה אחרים במחקר המשפחתי?
קרוב המשפחה שלי המתגורר בבירת הונגריה, בודפשט, הוא בעצם קרוב די רחוק. אבל, המרחק הפיזי והמשפחתי אינו מפריע לו לעזור לי רבות בכל מה שקשור למחקר הגנאלוגי שלי. לעיתים המחקר נוגע לענפי המשפחה של קרוב המשפחה, אך בפאת המרחק המשפחתי, לרוב העזרה ניתנת לגבי בני משפחה שאינם קרובים שלו כלל.
קרוב די רחוק
קרוב המשפחה המדובר הוא חוקר במקצועו, ומבחינתו הבקשות שלי לעזרה נענות בקלות יחסית. כך היה כשבקשתי עזרה לגבי המחקר הגנאלוגי של משפחתנו המורחבת, או של משפחתי הרחוקה יותר ממנו, אך עוד יותר כשבקשתי את עזרתו במשימות התנדבות שונות שבהן לקחתי חלק עבור גופים גנאלוגיים שונים.
הקשר המשפחתי
הקשר בינינו מגיע עד בערך שישה דורות לאחור. מדוע מספר הדורות אינו מוחלט, מכיוון שבעבורי מדובר בשישה דורות ומבחינתו רק חמישה דורות. הפרשי הגילאים בין הענפים שלנו יצרו הפרש שנים גדול מספיק כדי שיהיה פער של דור בינינו על אף שהפרש הגילים שלנו אינו גדול במיוחד, כעשר שנים בלבד.
עץ המשפחה המשותף שלנו מתחיל בעיר קלוצ'ה (Kalocsa) שבהונגריה.
שם התחתן מר עמנואל פרידמן (FRIEDMANN Emmanuel), עם הגברת חני פלש (FLESCH Hanni).
החתונה נרשמה בשנת 1863 והגברת חני – Hanni, ילדה מספר צאצאים ונפטרה בגיל 46 בלבד בשנת 1883.
לאחת הילדות שנולדו ניתן השם יוליה (Julia).
מר עמנואל (Emmanuel) לא נשאר לבדו זמן רב והתחתן כעבור מספר חודשים, בשנית,
עם גברת שהייתה צעירה ממנו בכמעט עשרים שנים בשם יוליה סקולש (SZEKULESZ Julia).
לזוג הטרי נולדו עוד ילדים.
ומכאן, מצאצאי האישה הראשונה חני, הגענו לאמי, כשסבתה של אמי נקראה יוליה.
ומצאצאי האישה השנייה, גם היא יוליה, הגענו לקרוב המשפחה המתגורר בבודפשט.
כך גם מוסבר הפער של דור בינינו על אף הפרש הגילאים הקטן יחסית בינינו.
מה מצאנו בארכיון חברת הרכבות ההונגרית הלאומית?
בסיום החלק הראשון של סיפור מציאת הקרובים החיים סיפרתי שקרוב משפחתי הבטיח לי שייגש לארכיון חברת הרכבות הלאומית ההונגרית תוך זמן קצר.
בשלב זה לא הייתה לי ציפייה מיוחדת לתגליות מעניינות או מפתיעות, רק ציפייה לקבל איזשהו מידע רלוונטי כלשהו שיקדם את המחקר הגנאלוגי המשפחתי. עברו עוד יומיים או שלושה וקבלתי דואר אלקטרוני מקרוב המשפחה ההונגרי שאכן ביקר בארכיון חברת הרכבות.
קרוב המשפחה עדכן שבביקורו בארכיון חברת הרכבות הלאומית של הונגריה הצליחו אנשי הארכיון למצוא עבורנו לא רק את התיק האישי של נהג הקטר, וילמוש (Vilmos), אלא, גם את תיקו אישי של אחיו, גם הוא עובד חברת הרכבות. מסתבר של-וילמוש היה אח, יוסף (Jozsef), שגם הוא נמנה בתקופה כלשהיא על עובדי חברת הרכבות. וכך אירע כי קיבלנו שני תיקים בחיפוש אחד!
אילו פרטים חדשים ומפתיעים מצאנו בתיקים? על כך תוכלו לקרוא בפרק הבא.
כיצד נכנס לתמונת המחקר הגנאלוגי גם הצי ההונגרי?
חזרנו לבודפשט במאה הנוכחית, חזרנו לקרוב המשפחה שערך טיול קצר ממקום
עבודתו והגיע לארכיון חברת הרכבות הלאומית הונגרית. החיפוש בארכיון הביא
תוצאות בלתי צפויות: לא רק תיק עובד אחד, אלא שניים!
יותר מכפול ממה שציפיתי לו…
שני תיקי העובד הכילו מספר גיליונות נייר המתארים פרטים שונים של העובד.
בין השאר: תאריך תחילת עבודה, תאריך סיום העבודה בחברה, ימי חופשה וימי מחלה. אך מבחינת המחקר הגנאלוגי החשיבות הרבה יותר הייתה לפרטים אישיים אחרים. זאת ניתן היה למצוא כבר בעמוד הראשון. בעמוד הראשון של תיק העובד צווינו: תאריך ומקום הלידה של העובד ואף תיאור קצר של העובד בכתב ידו, מעין קורות חיים בכתב יד.
התיאור הקצר של קורות החיים הינו בעל משמעות רבה מכיוון שיכול להכיל פרטים שקשה להשיג ממקור אחר.
למשל, האח וילמוש, לפני שהגיע לחברת הרכבות, היה בעל תפקיד בצי ההונגרי…
צי? הונגרי? מאין להונגריה מוצא לים ?
פרט לאגם הבלטון שההונגרים מאוד מתגאים בו, יש להם גם דנובה. אבל מוצא לים? התשובה לתמיהה נעוצה במצב המדיני ובגבולות הונגריה באותו הזמן. בגבולות שאנו מכירים את הונגריה כיום אכן אין מוצא לים. אך בעבר הונגריה שלטה על אזורים אחרים והיה בשטחה מוצא לים התיכון.
הונגריה בפרט וארצות אחרות באירופה בכלל, שינו את גבולותיהם בעקבות התמורות השונות שהתרחשו במאה ה-20:
מלחמת העולם הראשונה (שנקראה המלחמה הגדולה עד שנדרש שם למלחמה הגדולה השנייה), מלחמת העולם השנייה
ובנוסף מספר לא מבוטל של פיצולי מדינות שבעקבותיהם נולדו מדינות חדשות ואחרות התפרקו: פירוק ברית המועצות
ויצירת מדינות חדשות בבלקן.
הונגריה שלפני מלחמת העולם הראשונה התפרשה על שטחים נרחבים שהיום אנו מכירים כמדינות שונות. באותו זמן להונגריה אכן היה מוצא ליד התיכון בחוף שהיום בשליטה מדינית של קרואטיה וסרביה. הסכמי טריאנון, שנקבעו אחרי מלחמת העולם הראשונה,
הותירו את הונגריה כפי שאנו מכירים אותה היום, הונגריה איבדה כשני שלישים משטחה, מאוכלוסייתה וממשאבי הטבע שלה.
נחזור אל תיקי העובד.
בדפים אחרים של תיק העובד מצוינים תפקידים שרכש ועשה במהלך עבודתו בחברה, ומקומות בהם שירת את החברה. והדף החשוב ביותר לענייננו… המצב המשפחתי. אמנם ציון המצב המשפחתי של העובד מוגבל, ברישום בתיק העובד, לתקופת היותו של האדם עובד חברת הרכבות, אך עדיין הנתונים בעלי ערך רב. כך נמצא בתיקו של וילמוש רישום על כך שלו אישה וארבעה ילדים, אחת הילדות נפטרה לפני מלאות לה שנה והילד המבוגר ביותר הוא מאומץ. הילדה הצעירה ביותר היא סבתי… בתיקו של יוסף נרשמה אשתו וילדה אחת.
מכאן מתחיל החיפוש שבסופו מציאה!! בפרק הבא.
מציאות גנאלוגיות
בפרק הקודם סרקנו את תיקי העובד ומצאנו מציאות.
כעת לקחתי את השמות החדשים והתחלתי להפעיל חיפושים שונים. השמות של האח החדש ואשתו אינם נפוצים כל כך ולכן הייתה סבירות טובה למצוא נתונים עבורם. כך מצאתי את חתונתם בתוספת הערה שהמירו את דתם באותה שנה. בהמשך ביצעתי חיפוש נוסף שהכיל את שלושת השמות החדשים: האח, אשתו והילדה.
בינגו!! נמצאה התאמה של שלושת השמות יחדיו!!
המשמעות של התאמה זו היא שישנה התאמה בין העץ שלי לעץ של מישהו אחר. כעת יש צורך למצוא את מנהל העץ, שבו מופיעים שלושת השמות, ליצור אתו קשר ולהבין כיצד הוא קשור לשמות. ייתכן שיש כאן מציאה של קרובים חיים…
אבל המציאות אינה פשוטה כל כך… ממש לא.
שלחתי מייל למנהל העץ. לקח יום אחד והגברת מאמריקה ענתה לי. התשובה הייתה שהגברת אמנם לא קשורה לשמות האלה, שנמצאים בעץ שהיא מנהלת, אבל, היא תקשר אותי לאנשים שהיא חושבת שקשורים… יותר מדי אולי… אחרי מספר ימים קבלתי מייל ממישהו אחר שמבקש ממני ומציין שגם ביקש ממנהלת העץ (זו שענתה לי לפני יומיים) למחוק. למחוק את כל האזכורים של שמות כלשהם שקשורים אליה!!
מה עושים עכשיו? ידוע שהאמריקאים רגישים לפרטיות שלהם ויש כללים מוסכמים ברורים וידועים כיצד ומה רושמים אפילו בעץ משפחה ובממצאי מחקר גנאלוגי, אבל, למחוק את כל המידע? ועוד עניין, הקרובים החדשים שלי, האם הם יודעים שיש להם שורשים יהודיים? האם הם מודעים שהזוג שנדון המיר את דתו? כיצד יקבלו את העובדה הזו?
הרבה שאלות. תשובות בפרק הבא!
האם הגענו לסיום המחקר המשפחתי?
פרק אחרון לסיפור זה.
אחרון לסיפור זה בלבד, שכן הקשר עם קרובי המשפחה נמשך גם היום.
חיכיתי מספר ימים והתחלתי לשאול בעדינות את הגברת מה הקשר שלהם לשמות שחיפשתי ומצאתי בעץ שלהם. הגברת ענתה לי והמשכתי לשאול אם הם מודעים לשורשים היהודיים שלהם. אמנם הסבא רבא שלהם כבר נולד כנוצרי, אבל, אמא שלו נולדה יהודייה. הסתבר שהם מודעים לעובדה ואף יותר מזה. אחת מהבנות הצעירות יותר עלתה לארץ, למדה תואר בטכניון והתגוררה מספר שנים בקיבוץ. אחרי תקופה זו חזרה להונגריה ושם גרים הוריה עד היום.
ההתכתבות המשיכה וכעת נכנסה גם האם לתכתובת. האם שולטת באנגלית וכמו שאומרים "שתהייה בריאה" כותבת "מגילות" במייל. סיפורי משפחה, חוויות כאלה ואחרות, ועוד ועוד. האמא מספרת על מה שהיא יודעת על העץ המשפחתי, על חוויותיה מהפגישות והחיים איתם ועל החיים היום בהונגריה ובמרחק מילדיה ונכדיה. פשוט תענוג!
הפרטים הנוספים ואיתם גם עץ משפחה קטן משלהם הוספו לרשימות המחקר שלי ולעץ המשפחה. אחד הדברים העקרוניים שהגברת סיפרה הוא שאחרי המלחמה הקפידה אמה להשמיד כל זכר לכל מסמך רשמי כלשהוא וזאת כדי שלא יהיה אפשר – לגזענות כמו שהייתה – לחזור על עצמה. כל אחד ודרכיו…
גם היום אנחנו ממשיכים לברך זה את זה בחגים השונים והגברת שולחת מגילות נוספות עם פרטים כאלה ואחרים, גם אם חוזרים על עצמם לפעמים, עדיין מלאי תוכן ועניין. וזהו!
אז זהו שלא… המשך המחקר הגנאלוגי בשיתוף הענף החדש שנמצא זה עתה יפורסם במאמר נפרד…
צביקה אורן גנאולוג מומחה בהכנת עץ משפחה
במשך השנים רכשתי ידע וניסיון בתחומים שונים של המחקר הגנאלוגי: חיפוש רשומות, פענוח מסמכים ומצבות, עריכת ראיונות אישיים, גילוי מגילות יוחסין, יצירת קשר עם קרובים ואנשים בעלי ידע רלוונטי, איסוף הממצאים וארגונם, העברת מסמכים ותמונות למדיה דיגיטלית (לרבות הכנת עותקי גיבוי), וכן הפקת ספר משפחה (עברית או אנגלית) על בסיס החומר שנאסף.
במסגרת המחקרים הגנאלוגיים ובניית עצי משפחה אני אוסף נתונים ומחפש עוד נתונים ומידע במקורות מידע דיגיטליים: מאגרי המידע של “יד ושם”, מנועי חיפוש, איתור מצבות, ארכיונים שונים, רשומות הגירה, מסמכים בדבר שינויי שם ועוד. אני מקיים שיחות וראיונות עם אנשים לצורך המחקר הגנאלוגי. בסיום איסוף הנתונים אני מעבד מידע הקשור למחקר השורשים הרלוונטי . והכול – כדי לגלות את מגילות היוחסין וכדי לאסוף את המסמכים והתמונות, לתיעוד שמירה ובניית עץ המשפחה.