*כל השמות והפרטים האישיים הוחלפו כדי לשמור עם פרטיותם של המעורבים
מחקר גנאלוגי באזור רומניה
היכן נולד סבו של אלי*
ומה הקשר לעץ משפחה מארצות הברית?
שאלת המחקר כפי שהתבררה בשיחה הראשונה עם אלי* הייתה:
היכן נולדו סבו וסבתו של אלי* ברומניה ?
מי היו בני המשפחה שגרו באזור?
כיצד התחלנו את המחקר הגנאלוגי?
אלי ביקש לבצע מחקר גנאלוגי באזור רומניה של היום. אזור זה היה בעבר תחת שליטה הונגרית. בידי אלי היו רק מספר דפי עד שכתב אביו ואישור אזרחות של דוד של אביו. בנוסף, נמצא אצל אלי מסמך ששימש לתביעת רכוש של סבו וסבתו מהממשל הרומני, משנת 1946. רכוש שנגזל או הושמד בתקופת השואה. המסמך הודפס מייד אחרי המלחמה כשהסבא והסבתא הניצולים חזרו לביתם ברומניה. המסמך כתוב ברומנית ושימש לתביעת החזרת רכוש או פיצוי על רכוש שנגזל או הושמד בתקופת השואה.
ערכם של מסמכים ישנים במחקר הגנאלוגי
במסגרת מחקר גנאלוגי אנחנו מוצאים מסמכים שונים שנשמרו בארכיונים או אצל קרובי משפחה. קרובי המשפחה העריכו את המסמכים ושמרו אותם לדורות הבאים. אך ישנם מקרים הפוכים בהם בעת פטירה של קרוב משפחה שהחזיק ארכיון פרטי משלו, החליטו קרוביו שאין להם או לאחרים צורך במסמכים אלה ולצערנו, השמידו אותם. מצד שני, צאצאים שירשו מסמכים, לא תמיד יודעים להעריך את המידע הנתון במסמכים עד שמגיעה שאלת המחקר הגנאלוגי ומתבקש פענוח של המסמך.
כך היה גם במקרה של אלי שחיפש פרטים על סבו וסבתו. בידי אלי נמצא מסמך תביעת הרכוש כתוב בשפה הרומנית שאינה שגורה כיום בפי אלי ואחיו. אלי שמר על המסמך ואף הפיצו אותו ביניהם, אך חוסר הערכת המידע שבו נבע כנראה מכך שהמסמך הרשמי ותביעת הרכוש לא הניבו למשפחה פיצוי על הרכוש שנגזל. בכל זאת, אלי ואחיו, שמרו בכל זאת על המסמך. אולי בדורות הבאים ישתנו התנאים.
תרגום ופענוח מסמכים במסגרת המחקר הגנאלוגי
מעיון במסמך תביעת הרכוש של סבו של אלי מצאתי את שמות הסבא והסבתא וכן את רישום תאריכי הלידה שלהם. אף שהרשום במסמך היה מודפס ולא כתב יד, לא היה ברור בתחילה מה משמעות הנתונים שבהמשך המסמך (מסמכים בכתב יד מהווים אתגר משמעותי, גם אם השפה ידועה). בעקבות עבודת תרגום נוספת גיליתי את שמות מקומות הלידה של הסבא והסבתא. מפתרה שאלת המחקר אך עלתה שאלה חדשה.
מה גילינו במסמך התביעה במחקר הגנאלוגי?
במסמך תביעת הרכוש נרשם שתאריך הלידה של הסבא הוא העשרים ואחד באפריל ובמסמכים הרשמיים שסיפק לי אלי ממקורות אחרים נרשם תאריך הלידה עשרים ואחד בספטמבר. כיצד אפשר להסביר הבדל כזה ברישומי תאריך הלידה? אחד ההסברים הפשוטים יותר בעיני הינו שבכתב יד הספרה תשע והספרה ארבע די דומות וניתן להתבלבל ולקרוא אפריל כספטמבר או להיפך. יש סיבות נוספות להבדלים בתאריכים כמו הרצון להתחמק משירות צבאי וסיבות שונות אחרות.
במקרה של אלי השאלה היכן נולדו סבו וסבתו של אלי ברומניה נענתה די מהר. כדי להמשיך במחקר הגנאלוגי יש לאתר את מקום הלידה בשמו היום. החלפות השלטון באזורים שונים הביאו גם שינוי בשמות המקומות. בנוסף יש לאתר את המקום בו בוצעו ונשמרו הרישומים האזרחיים (רישומי לידה, פטירה ונישואין). מקום הרישום חשוב ביותר להמשך המחקר הגנאלוגי ועדכון העץ המשפחתי של אלי.
מה עוד מצאנו עבר אלי ומשפחתו? בפוסט אחר…
צביקה אורן גנאולוג מומחה בהכנת עץ משפחה
במשך השנים רכשתי ידע וניסיון בתחומים שונים של המחקר הגנאלוגי: חיפוש רשומות, פענוח מסמכים ומצבות, עריכת ראיונות אישיים, גילוי מגילות יוחסין, יצירת קשר עם קרובים ואנשים בעלי ידע רלוונטי, איסוף הממצאים וארגונם, העברת מסמכים ותמונות למדיה דיגיטלית (לרבות הכנת עותקי גיבוי), וכן הפקת ספר משפחה (עברית או אנגלית) על בסיס החומר שנאסף.
במסגרת המחקרים הגנאלוגיים ובניית עצי משפחה אני אוסף נתונים ומחפש עוד נתונים ומידע במקורות מידע דיגיטליים: מאגרי המידע של “יד ושם”, מנועי חיפוש, איתור מצבות, ארכיונים שונים, רשומות הגירה, מסמכים בדבר שינויי שם ועוד. אני מקיים שיחות וראיונות עם אנשים לצורך המחקר הגנאלוגי. בסיום איסוף הנתונים אני מעבד מידע הקשור למחקר השורשים הרלוונטי . והכול – כדי לגלות את מגילות היוחסין וכדי לאסוף את המסמכים והתמונות, לתיעוד שמירה ובניית עץ המשפחה.